ארכיון שאלות ותשובות - דותן לינדנברג https://www.dotan-l.co.il/category/שאלות-ותשובות/ משרד עורכי דין רשלנות רפואית , תאונות דרכים ונוטריון Mon, 28 Aug 2017 09:04:05 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9.4 https://www.dotan-l.co.il/wp-content/uploads/2017/02/cropped-Tabicon-32x32.png ארכיון שאלות ותשובות - דותן לינדנברג https://www.dotan-l.co.il/category/שאלות-ותשובות/ 32 32 האם אחריות לנזק של רופא בביצוע מילה שבעקבותיה נגרם נזק זהה לאחריות לנזק של מוהל? https://www.dotan-l.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a0%d7%96%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%a2/ https://www.dotan-l.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a0%d7%96%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%a2/#comments Mon, 28 Aug 2017 09:04:05 +0000 https://www.dotan-l.co.il/?p=5953/ רופא הפועל ברשלנות בביצוע מילה יישא באחריות לנזק  כפי שמוהל יישא באחריות לנזק. אלא שאמות המידה להכרעת שאלת קיומה של רשלנות לא זהה בשני המקרים. לרופא מוטלת חובת זהירות הנגזרת מרמת הכישורים המקצועיים של רופא סביר מסוגו. בהפרת חובה זו יש משום רשלנות רפואית. על מוהל שאינו רופא אין מוטלת חובת זהירות זהה לחובתו של […]

הפוסט האם אחריות לנזק של רופא בביצוע מילה שבעקבותיה נגרם נזק זהה לאחריות לנזק של מוהל? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> רופא הפועל ברשלנות בביצוע מילה יישא באחריות לנזק  כפי שמוהל יישא באחריות לנזק. אלא שאמות המידה להכרעת שאלת קיומה של רשלנות לא זהה בשני המקרים.

לרופא מוטלת חובת זהירות הנגזרת מרמת הכישורים המקצועיים של רופא סביר מסוגו. בהפרת חובה זו יש משום רשלנות רפואית.

על מוהל שאינו רופא אין מוטלת חובת זהירות זהה לחובתו של רופא. אלא כשל מוהל.

מוהל חב זהירות כלפי הנימול לפיכך אחראי לתוצאה המזיקה שגרמה לו עקב חריגתו מרמת המיומנות הסבירה בביצוע הליך המילה וגם לתוצאה המזיקה שגרם לו באחת הפעולות הנלוות למילה. ואף לתופעות כאלו או אחרות המתגלות ימים לאחר הברית הנראות כקשורות לברית המילה. הפרת חובת הזהירות ע"י מוהל מקימה לו עילת חיוב באחריות אך היא שונה בהחובה המוטלת עליו ביחס לכשירותו המקצועית. כלומר אם מוהל רואה שחלה התפתחות חריגה במצבו של התינוך סמוך לאחר הברית, חובה עליו להפנות את הורי התינוק בדחיפות לרופא. אינו מדובר על אבחון במצבו של התינוק וטיפול בו בעצמו. ההיפך חובתו להימנע מניסיון אבחון ומתן טיפול.

כן חובה עליו להסביר להורים כי אבחון מצבו של התינוק והטיפול בו הם עניין שברפואה ואין לו הכישורים ואף מנוע הוא על פי דין לעשות מלאכתו של רופא. אם לא עשה כן הרי הוא מפר את חובת הזהירות המוטלת עליו ומשים עצמו כרופא למרות שאינו בעל כישורי עיסוק ברפואה.

התחזות כמומחה לדבר מטילה על המתחזה חובת זהירות של מומחה ומי שהמתיימר לעסוק ברפואה, אף שאינו מורשה לכך, נושא בחובת הזהירות המוטלת על רופא.

ע"א 2055/99 פלוני נ' הרב ניסים זאב, נה (5) 241

הפוסט האם אחריות לנזק של רופא בביצוע מילה שבעקבותיה נגרם נזק זהה לאחריות לנזק של מוהל? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> https://www.dotan-l.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a0%d7%96%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%a2/feed/ 1 מהי עמימות ראייתית? https://www.dotan-l.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%aa/ Mon, 28 Aug 2017 09:02:22 +0000 https://www.dotan-l.co.il/?p=5951/ עמימות ראייתית – היא כאשר התובע לא יכול להוכיח את נזקו, אך אלמלא הרשלנות הרפואית קרוב לוודא שהיה מחלים. הפסיקה הכירה בראש נזק עצמאי של "אובדן סיכויי החלמה" על פיה נקבעים פיצויים על פי שיעור סיכויי ההחלמה שנשללו מהתובע עקב ההתרשלות הרפואית. נושא שונה אך קרוב ל'אובדן סיכויי ההחלמה', עניינו בהגברת הסיכון לחלות או אובדן […]

הפוסט מהי עמימות ראייתית? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> עמימות ראייתית – היא כאשר התובע לא יכול להוכיח את נזקו, אך אלמלא הרשלנות הרפואית קרוב לוודא שהיה מחלים. הפסיקה הכירה בראש נזק עצמאי של "אובדן סיכויי החלמה" על פיה נקבעים פיצויים על פי שיעור סיכויי ההחלמה שנשללו מהתובע עקב ההתרשלות הרפואית.

נושא שונה אך קרוב ל'אובדן סיכויי ההחלמה', עניינו בהגברת הסיכון לחלות או אובדן הסיכוי שלא לחלות. סיכון כזה מתייחס למקרים בהם הנפגע נחשף למספר גורמי סיכון (חלקם ללא אשם) וקיימת אי וודאות האם גורם הנזק הוא הגורם הרשלני אם לאו.

שני המקרים מתייחסים לאובדן סיכויים לחזור למצב הבריא הקודם.

אך כשמדובר באובדן סיכוי שלא ללקות במחלה, קיימת אפשרות שלולא ההתרשלות לא היה התובע לוקה בה כלל. לעומת זאת כשמדובר באובדן סיכויי החלמה קיימת אפשרות שלולא ההתרשלות התובע היה נרפא מחוליו.

ע"א 2299/03 מדינת ישראל נ' יפה טרלובסקי [פורסם בנבו]

הפוסט מהי עמימות ראייתית? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> מהי תקופת ההתיישנות של רשלנות רפואית? https://www.dotan-l.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%a9%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%aa/ Mon, 28 Aug 2017 08:46:50 +0000 https://www.dotan-l.co.il/?p=5949/ התיישנות של עילת תביעה מנוסחת בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. עילת התביעה מורכבת ממכלול עובדות המזכות את התובע לסעד אותו הוא דורש מהנתבע. ככלל הזמן המרבי להגשת תביעה במסגרת רשלנות רפואית עומד על 7 שנים בין אם מדובר על מעשה או מחדל רשלני דוגמת טעות באבחון או אם מדובר בנזק דוגמת עקירת שן שלא היתה […]

הפוסט מהי תקופת ההתיישנות של רשלנות רפואית? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> התיישנות של עילת תביעה מנוסחת בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.

עילת התביעה מורכבת ממכלול עובדות המזכות את התובע לסעד אותו הוא דורש מהנתבע.

ככלל הזמן המרבי להגשת תביעה במסגרת רשלנות רפואית עומד על 7 שנים בין אם מדובר על מעשה או מחדל רשלני דוגמת טעות באבחון או אם מדובר בנזק דוגמת עקירת שן שלא היתה צריכה להיעקר. יצוין בהקשר זה כי גם לגבי קטינים בחלק ממקרי הרשלנות הרפואית (הולדה בעוולה- טעות באבחון במהלך ההיריון) ההתיישנות הנה 7 שנים מיום הלידה.

הפוסט מהי תקופת ההתיישנות של רשלנות רפואית? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> מה מוטל על התובע להוכיח בתביעת נזיקין בכלל ובעילת רשלנות רפואית בפרט? https://www.dotan-l.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%9c-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%97-%d7%91%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a0%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9f-%d7%91/ Mon, 28 Aug 2017 08:44:51 +0000 https://www.dotan-l.co.il/?p=5947/ חמישה דברים במקרה בו הנתבע מכחיש על התובע להוכיח: עליו להוכיח שקיימת כלפיו חובה מצד המזיק; שהחובה הופרה; שנגרם נזק עקב ההפרה – במרכיב זה יש לאתר את הנזק ולקבוע מה טיבו ולאחר מכן לעבור למרכיב הבא; שקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק; היקף הנזק. ע"א 231/84 קופת חולים של ההסתדרות נ' יוסף […]

הפוסט מה מוטל על התובע להוכיח בתביעת נזיקין בכלל ובעילת רשלנות רפואית בפרט? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> חמישה דברים במקרה בו הנתבע מכחיש על התובע להוכיח:

  • עליו להוכיח שקיימת כלפיו חובה מצד המזיק;
  • שהחובה הופרה;
  • שנגרם נזק עקב ההפרה – במרכיב זה יש לאתר את הנזק ולקבוע מה טיבו ולאחר מכן לעבור למרכיב הבא;
  • שקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק;
  • היקף הנזק.

ע"א 231/84 קופת חולים של ההסתדרות נ' יוסף פאתח, מב(3) 312

הפוסט מה מוטל על התובע להוכיח בתביעת נזיקין בכלל ובעילת רשלנות רפואית בפרט? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> מה צריך להוכיח כדי לקבוע שיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק? https://www.dotan-l.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%97-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%a9%d7%99%d7%a9-%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%91/ Mon, 28 Aug 2017 08:43:44 +0000 https://www.dotan-l.co.il/?p=5945/ ככלל די בכך שהרופא צפה או היה עליו לצפות את סוג הנזק. כלומר, את תהליך הגרימה הספציפי של הנזק על תוצאותיו האפשריות זאת כדי לייחס לו אחריות לגרימתו. סוג הנזק צריך להיות צפוי אך לא היקפו. אין דרישה שהמזיק יצפה את תהליך הגרימה של הנזק המאוחר. די שיצפה את סוג הנזק. התהליכים וההשתלשלות של הנזק […]

הפוסט מה צריך להוכיח כדי לקבוע שיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> ככלל די בכך שהרופא צפה או היה עליו לצפות את סוג הנזק. כלומר, את תהליך הגרימה הספציפי של הנזק על תוצאותיו האפשריות זאת כדי לייחס לו אחריות לגרימתו.

סוג הנזק צריך להיות צפוי אך לא היקפו. אין דרישה שהמזיק יצפה את תהליך הגרימה של הנזק המאוחר. די שיצפה את סוג הנזק.

התהליכים וההשתלשלות של הנזק הגופני הסופי לאחר שנגרם לניזוק הנזק הגופני הראשוני, הינם נסתרים בדרך-כלל מן המזיק. לפיכך כשהוא גורם נזק גופני, אין הוא יכול בדרך-כלל לדעת שהנזק יישאר נזק קל ולסמוך על כך. וגם זאת, בעת פגיעה גופנית המזיק לא תמיד יכול לדייק בפגיעה, ובעוד פגיעה במקום אחד בגוף יכולה להביא לתוצאות קלות בלבד, פגיעה בעוצמה דומה במקום סמוך בגוף עלולה להיות קשה ואף קטלנית. יוצא שבמקרים רבים המזיק נוטל על עצמו במעשהו האסור סיכונים לגבי השתלשלותה ותוצאותיה של פגיעה גופנית שפגע ברעהו. שיקולים אלה תומכים בגישה שעל-פיה יש לזקוף לחובת המזיק את תוצאותיו של נזק גוף שנגרם עקב רשלנותו אפילו לא צפה את השתלשלותו ואת תוצאתו הסופית.

דנ"א 7794/98 רביד משה נ' דניס קליפורד, נז (4) 721

הפוסט מה צריך להוכיח כדי לקבוע שיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> האם תמיד על התובע להביא ראיות משכנעות לגבי רשלנות רפואית? https://www.dotan-l.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%93-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2-%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%a0%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c/ Mon, 28 Aug 2017 08:42:37 +0000 https://www.dotan-l.co.il/?p=5943/ התשובה היא לא. צריך להביא ראיות בדבר הקשר בין הטיפול הרפואי לרשלנות, אולם לכלל זה יש חריגים. דוגמת מקרים בהם לא היה תיעוד של ממצאים רפואיים וטיפולים רפואיים במקום שבו היה צורך לערוך אותם רישומים. במקרה כזה נטל ההוכחה שאכן בוצע הטיפול כנדרש מועבר לכתפי הנתבע בגלל הקושי האמיתי שיש לתובע להוכיח את ראיותיו בהעדר […]

הפוסט האם תמיד על התובע להביא ראיות משכנעות לגבי רשלנות רפואית? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]> התשובה היא לא.

צריך להביא ראיות בדבר הקשר בין הטיפול הרפואי לרשלנות, אולם לכלל זה יש חריגים. דוגמת מקרים בהם לא היה תיעוד של ממצאים רפואיים וטיפולים רפואיים במקום שבו היה צורך לערוך אותם רישומים. במקרה כזה נטל ההוכחה שאכן בוצע הטיפול כנדרש מועבר לכתפי הנתבע בגלל הקושי האמיתי שיש לתובע להוכיח את ראיותיו בהעדר רישומים אמיתיים בזמן אמת. הדבר נכון גם לאי קיומן של בדיקות רפואיות שלו בוצעו היו יכולים להצביע על הגורמים לנזק.

ע"א 9656/03 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז"ל נ' ד"ר זינגר יהורם

הפוסט האם תמיד על התובע להביא ראיות משכנעות לגבי רשלנות רפואית? הופיע ראשון בדותן לינדנברג

]]>