הנזק יכול להתבטא בצורות שונות, ובהן נזקים לגוף, אובדן חיים, פגיעה בכושר עבודה, הפסדים כספיים ועוד. על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו ובין התנהגות הנתבע – כלומר, על התובע להוכיח שהנזק לא היה נגרם לולא המטפל לא היה נוהג כפי שנהג.

בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע (כגון: רופא, מרדים, אחות, רוקח וכד').

כמו כן, ניתן לתבוע את המוסד הרפואי שבו עובד המטפל (כגון: בית חולים, קופת חולים וכד'). למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא (במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).

בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה מורכבת ביותר ובה יש לתת התייחסות לכלל הפרטים, גם כאלו שבהסתכלות ראשונית לא קיימים. לצורך כך יש לקבל חוות דעת רפואיות שנוגעות גם לרשלנות עצמה וגם לנזק שנגרם. 

משרדנו עובד עם שורת מומחים מהטובים ברפואה שבישראל ואנו נותנים לכל תיק את מירב תשומת הלב בכדי לצאת לדרך עם מלוא הכלים להוכיח את הרשלנות והנזק ולהכריע את התיק לטובת הלקוח שנפגע.

רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים מבלי לנקוט במידת הזהירות הסבירה המצופה מרופא (או עוסק במקצוע רפואי), אשר כתוצאה מכך נגרם נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא הגורם המטפל נהג כפי שנהג.

ישנם סוגים רבים של רשלנות רפואית. יש מקרה שבו הפרת חובת הזהירות מתבטאת בביצוע רשלני של הליך רפואי מקובל, יש מקרה שעצם הבחירה בהליך הרפואי הספציפי תהיה בגדר רשלנות, ויש מקרים, שגם הבחירה וגם הביצוע היו סבירים, אך לא נמסר למטופל מלוא המידע הדרוש לו לצורך קבלת ההחלטה בין דרכי הטיפול השונות.