התקף הלב כתאונת עבודה

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 הוא זה אשר מגדיר את המונח "פגיעה בעבודה". ההגדרה ה"יבשה" למושג לפי החוק היא: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". כלומר, על מנת להוכיח קיומה של פגיעה בעבודה יש לעמוד בשני תנאים מצטברים – התאונה התרחשה תוך כדי העבודה ובעקבותיה. כעת, נשאלת השאלה, האם התקף לב (ובשפה מקצועית – אוטם שריר הלב) יכול להיגרם כתוצאה ישירה מעבודה או עיסוק? לא מדובר בסוגיה פשוטה שכן ידוע שהתקף לב לא נוצר ביום בהיר אלא זהו תהליך ארוך של מחלת לב שהתפתחה בגופו של העובד. קרי, ייתכן בהחלט שהאדם היה לוקה בליבו בשלב כזה או אחר גם ללא קשר לעבודתו.

התשובה לשאלה האם התקף לב יכול להיות תאונת עבודה התקבלה זה מכבר בפסיקה. בתי הדין לעבודה בישראל הכירו לא אחת באוטם שריר הלב כפגיעה עבודה לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי (ובאנשי שירות הביטחון, לפי הוראות חוק הנכים). למרות שהמחלה הלבבית הניחה את התשתית לסתימת העורק, התוצאה הסופית של התקף לב עלולה להיגרם בפועל כתוצאה ממאמץ חריג (גופני או נפשי). מאמץ אשר אפשר להגדירו במקום ובזמן. אם אותו "מאמץ חריג" היה בעקבות העבודה הרי שמתגבשת העילה לקשר שבין העבודה להתקף הלב.

נקודת המפתח כאן היא הגדרת הזמן והמקום שבהם אירע הלחץ החריג. למשל, אם בעל עסק עצמאי סבל במשך חודשים מלחץ בגין תזרים מזומנים, וביום בהיר אחד ללא הודעה מוקדמת לקה בליבו, לא מדובר בהכרח בתאונת עבודה. אך אם אותו בעל עסק עצמאי לקה בליבו בדיוק ברגע שניהל שיחה עם מנהל הבנק לגבי האשראי לשנה הקרובה, ייתכן ותקום העילה להכרה. התפיסה בבתי הדין לעבודה היא כדלקמן: "אפשר שללא המאמץ החריג לא היה האוטם קורה כלל, ואפשר שהיה קורה מאוחר יותר… הקובע אינו עצם בוא האוטם אלא בואו במועד שבא".

הוכחת התקף לב כתאונת עבודה איננה משימה פשוטה. על מנת להרים את הנטל הדרוש יש להוכיח את האירוע החריג שהביא לפרוץ התקף הלב וכן להגדירו באופן מדויק מבחינת זמן ומקום. בנוסף, העובד צריך כמובן להוכיח שהוא לקה באוטם שריר הלב ולהציג מסמכים רפואיים אותנטיים ורשמיים. לא אחת, תביעות מסוג זה כוללות התחקות אחר תנאי עבודתו של העובד ונסיבותיהם. זאת על ידי העמדת עמיתים לעבודה לעדות והתייחסות פרטנית לדיווחים אודות התקף הלב לאחר שאירע. ואכן, אין זה מהלך משפטי שכדאי לעבור ללא קבלת סיוע מצד עורכי דין המתמחים בנושא. עורכי דין אשר מכירים היטב את המקרים השונים שבהם התקפי לב הוכרו כתאונת עבודה, וכן את המקרים בהם טענות העובדים נדחו בסופו של היום.

התקף לב לאחר ריב עם קולגות בעבודה – רופא גניקולוג לקח חלק בניתוח קיסרי דחוף ונכנס לעימות עם הרופא המרדים. כעבור כשבוע, כאשר הגיע למשמרת בוקר בבית החולים, נקלע לעימות אודות המקרה עם עמיתה לעבודה (שאף הטילה דופי במקצועיותו ואיימה לדווח להנהלה). לאחר הוויכוח הרופא הרגיש מחושים בחזהו ואושפז כסובל מהתקף לב. הביטוח הלאומי דחה בשלב ראשון את התביעה אך לאחר מכן החליט לקבל אותה לאור חוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין לעבודה