זכויות נפגעי עבודה בענף הבנייה
אחת העובדות הידועות בענף הבנייה היא שתאונות עבודה אינן מחזה נדיר.
יתרה מזו, מעצם טיבו וטבעו של הענף, תאונות באתרי בנייה עלולות להיות קשות וקטלניות. די יהיה אם נזכיר בעניין זה את הנתונים הרשמיים שפורסמו בסקר של המוסד לביטוח לאומי אשר מצביעים על כך שלמעלה מ-50% מהעובדים שנהרגים מדי שנה בתאונות עבודה מגיעים מענף הבנייה.
היות שתאונות עבודה בענף הבנייה עלולות לגרום לנזקים גופניים ונפשיים קשים ואף למוות, והיות שפעמים רבות נזקים אלה גוררים עמם פגיעה משמעותית בהשתכרות העתידית, חשוב שהנפגע יתנהל בצורה נכונה למן השלבים הראשוניים ביותר.
במילים אחרות, יכיר את זכויותיו וידע למצותן באופן המיטבי. מעבר לצורך הברור שבפנייה לעורך דין העוסק בתחום ואשר בקיא בנושא, הנה כמה מהעקרונות המרכזיים שכדאי להכיר בכל הנוגע לזכויות נפגעי עבודה בישראל.
ביטוח לאומי
כל עובד בישראל – שכיר או עצמאי – מפריש מדי חודש כספים למוסד לביטוח לאומי ששיעורם נקבע כנגזרת של משכורתו החייבת במס. התשלומים הקבועים הללו נועדו להעניק לעובד ביטוח והגנה בקרות אירוע של תאונת עבודה. במידה שהעובד נפטר, הביטוח הלאומי מסייע לבני משפחתו של המנוח.
ביטוח נפגעי עבודה הוא ביטוח מטעם ביטוח לאומי שנועד לפצות עובדים בעבור אובדן הכנסה בתקופה שלאחר הפגיעה שבה הם לא היו כשירים לעבוד.
דמי הפגיעה משולמים לעובד במשך פרק זמן של עד שלושה חודשים. אם נגרמה לעובד נכות בשל תאונת העבודה הוא זכאי למענק חד פעמי או גמלה חודשית. זאת כתלות בשיעורי הנכות שנקבעו לו על ידי וועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי.
נכות בשיעור של עד 19% תבוא לידי ביטוי בתשלום מענק ואילו נכות מעל 20% תניב למבוטח גמלה חודשית.
שיעורי הנכות נקבעים כאמור על ידי וועדה רפואית אשר ניתן להגיש ערר על החלטתה ואף לערער לבית הדין לעבודה על החלטת וועדת הערר. בנוסף יודגש כי עובדים בישראל שנפגעו בתאונות עבודה זכאים לקבל טיפול רפואי ללא עלות בשל תוצאות התאונה.
חשוב לציין שכל תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה מתחילה עם ההכרה הבסיסית באירוע והגדרתו כ"פגיעה בעבודה". זאת לפי ההגדרה של המונח הנ"ל בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי הקובע שפגיעה בעבודה היא "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". כלומר, התאונה צריכה להתרחש תוך כדי העבודה ובעקבותיה (חוק הביטוח הלאומי מכיר בתאונת עבודה גם באירועים של פגיעה בדרך לעבודה או ממנה).
תביעה נגד המעסיק
מעבר לזכויותיו של העובד מול המוסד לביטוח לאומי, פעמים רבות קיימת עילה לבחון את אחריותו של המעסיק לנזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת העבודה. זאת ככל שהתאונה נגרמה בשל רשלנות מצד המעסיק או גורמים שלישיים. לדוגמה, מעסיק אשר לא קיים אחר חובתו לספק לעובדים ציוד מגן ראוי, לא דאג שיועברו הדרכות בטיחות כנדרש וכדומה. במקרים אלה העובד רשאי להגיש לצד תביעה למוסד לביטוח לאומי גם תביעה אזרחית נגד המעסיק מכוח פקודת הנזיקין.
שימו לב, העובד אינו זכאי לפיצוי כפול. דהיינו, לא תקום זכאות גם לתגמולים או מענק מהמוסד לביטוח לאומי וגם לפיצויים מלאים מהמעסיק הרשלן. אפילו אם יתברר בבית המשפט שהמעסיק סיכן ברשלנותו את העובד וייפסקו בשל כך פיצויים משמעותיים, התגמולים או המענק מהביטוח הלאומי יקוזזו מפסק הדין הסופי לעתים עד כדי שהסכום כולו "ייבלע" לחלוטין.
הסכומים הללו יקוזזו מסך הפיצויים גם באופן של "ניכוי רעיוני" בלבד כאשר העובד לא פנה למצות זכויותיו מול הביטוח הלאומי.
על פי רוב, אם הפגיעה היא קשה ובמקביל ניתן להוכיח את רשלנותו של המעסיק (בתי המשפט לא מקלים עם מעסיקים), ייתכן בהחלט שכדאי לשקול גם הגשת תביעה אזרחית. החלטה לכאן או לכאן מומלץ לקבל עם עורך דין המתמחה בתחום אשר בודק את התיק ביחד עם מומחים רפואיים.
