עמימות ראייתית – היא כאשר התובע לא יכול להוכיח את נזקו, אך אלמלא הרשלנות הרפואית קרוב לוודא שהיה מחלים. הפסיקה הכירה בראש נזק עצמאי של "אובדן סיכויי החלמה" על פיה נקבעים פיצויים על פי שיעור סיכויי ההחלמה שנשללו מהתובע עקב ההתרשלות הרפואית.
נושא שונה אך קרוב ל'אובדן סיכויי ההחלמה', עניינו בהגברת הסיכון לחלות או אובדן הסיכוי שלא לחלות. סיכון כזה מתייחס למקרים בהם הנפגע נחשף למספר גורמי סיכון (חלקם ללא אשם) וקיימת אי וודאות האם גורם הנזק הוא הגורם הרשלני אם לאו.
שני המקרים מתייחסים לאובדן סיכויים לחזור למצב הבריא הקודם.
אך כשמדובר באובדן סיכוי שלא ללקות במחלה, קיימת אפשרות שלולא ההתרשלות לא היה התובע לוקה בה כלל. לעומת זאת כשמדובר באובדן סיכויי החלמה קיימת אפשרות שלולא ההתרשלות התובע היה נרפא מחוליו.
ע"א 2299/03 מדינת ישראל נ' יפה טרלובסקי [פורסם בנבו]
