פיצויים בגין פעולות איבה
פיצויים בשל נזקי רכוש בגין פעולות איבה אזרחי ישראל נתונים באופן קבוע לסכנה ביטחונית בגין פעולות איבה שיכולות להסב נזקים לגוף ולרכוש. הדוגמאות המוכרות לכך מהשנים האחרונות הן כמובן מבצע "צוק איתן" שארך למעלה מ-55 ימים והשפיע על אזרחים בכל רחבי הארץ, וגל השריפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016 ושחלק ניכר ממנו הוכר כ"טרור הצתות". כמשרד המתמחה בדיני נזיקין המייצג נפגעי גוף רבים בפעולות איבה אנו מכירים היטב את הקשיים והמצוקות המאפיינים הליכים אלה, וכן מבינים היטב את המשמעות של מיצוי זכויות באופן מיטבי. כשירות לציבור אנו מגישים לכם כעת מאמר מקוצר בנוגע לאספקט השני של הנושא והוא פיצויים בגין נזקי רכוש בפעולות איבה.
מה אומר החוק?
המסגרת הנורמטיבית והמשפטית לזכאות לפיצויים בגין נזקי רכוש בפעולות איבה מצויה בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (חוק מס רכוש). על מנת לזכות בפיצויים מכוח חוק זה יש לוודא ראשית שהנזק שנגרם לרכוש אכן נגרם כתוצאה מ"פעולת איבה". ההגדרה למושג "פעולת איבה" לקוחה מחוק אחר, חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970. על פי חוק התגמולים, פעולת איבה היא כל אחת מאלה:
• פגיעה מפעולת איבה שבוצעה על ידי כוחות צבאיים, כוחות צבאיים למחצה או כוחות בלתי סדירים של מדינת אויב.
• פגיעה מפעולת איבה שבוצעה על ידי ארגון עוין לישראל או תוך סיוע לארגון כאמור.
• פגיעה שארעה בשגגה על ידי אדם בעקבות פעולת איבה או בעקבות חשש סביר מפעולת איבה.
• פגיעה מנשק אשר היה מיועד לביצוע פעולת איבה.
• פגיעה אלימה כתוצאה ממעשה שמטרתו העיקרית לפגוע באדם בשל השתייכות לאומית-אתנית ובקשר לסכסוך הישראלי-ערבי.
• פגיעה אלימה כתוצאה ממעשה שמטרתו העיקרית הייתה לפגוע באדם בשל השתייכות לאומית-אתנית על ידי ארגון טרור (כפי שארגון טרור מוגדר בחוק המאבק בטרור).
אם הנפגע מצליח להוכיח שנזקי הרכוש נגרמו לו כתוצאה מפעולת איבה, פתוחה בפניו הדרך לפנות לקבלת פיצויים מכוח חוק מס רכוש. לא אחת, כאשר האירועים הם מקיפים וברורים, המדינה מכירה בעצמה באירוע כפעולת איבה (למשל, בגל השריפות בנובמבר 2016 פורסם מיד באתר האינטרנט של רשות המיסים כי חלק ניכר מהשריפות הן פעולות איבה). אז מהם אותם הפיצויים המגיעים מטעם המדינה?
נזקים לכלי רכב
בעלי רכבים אשר רכביהם נפגעו בגין פעולת איבה רשאים לקבל פיצוי לתיקון הנזק בכל מוסך לבחירתם כל אימת ששמאי מטעם קרן הפיצויים מאשר את התיקון טרם הביצוע.
נזקים לעסקים
בעל עסק אשר נגרמו לו נזקי רכוש בעקבות פעולות איבה רשאי לפנות למדינה לקבלת פיצוי. חוק מס רכוש קובע כי הפיצוי בגין ציוד עסקי שנפגע בפעולת איבה יהיה לפי שוויו של הציוד המדובר במחירי השוק (מכירה מרצון בשוק החופשי). בעלי עסקים המבקשים ליהנות מפיצוי זה צריכים להוכיח את הבעלות על הציוד העסקי שנפגע והזכאות לפיצוי כוללת גם מלאי (לפני מע"מ). יש להציג בפני נציגי מס רכוש את הרשימות המלאות של המלאי והציוד העסקי וכן מסמכים המעידים על בעלות ודו"חות כספיים שונים.
• פגיעה מפעולת איבה שבוצעה על ידי כוחות צבאיים, כוחות צבאיים למחצה או כוחות בלתי סדירים של מדינת אויב.
• פגיעה מפעולת איבה שבוצעה על ידי ארגון עוין לישראל או תוך סיוע לארגון כאמור.
• פגיעה שארעה בשגגה על ידי אדם בעקבות פעולת איבה או בעקבות חשש סביר מפעולת איבה.
• פגיעה מנשק אשר היה מיועד לביצוע פעולת איבה.
• פגיעה אלימה כתוצאה ממעשה שמטרתו העיקרית לפגוע באדם בשל השתייכות לאומית-אתנית ובקשר לסכסוך הישראלי-ערבי.
• פגיעה אלימה כתוצאה ממעשה שמטרתו העיקרית הייתה לפגוע באדם בשל השתייכות לאומית-אתנית על ידי ארגון טרור (כפי שארגון טרור מוגדר בחוק המאבק בטרור).
אם הנפגע מצליח להוכיח שנזקי הרכוש נגרמו לו כתוצאה מפעולת איבה, פתוחה בפניו הדרך לפנות לקבלת פיצויים מכוח חוק מס רכוש. לא אחת, כאשר האירועים הם מקיפים וברורים, המדינה מכירה בעצמה באירוע כפעולת איבה (למשל, בגל השריפות בנובמבר 2016 פורסם מיד באתר האינטרנט של רשות המיסים כי חלק ניכר מהשריפות הן פעולות איבה). אז מהם אותם הפיצויים המגיעים מטעם המדינה?
נזקים לכלי רכב
בעלי רכבים אשר רכביהם נפגעו בגין פעולת איבה רשאים לקבל פיצוי לתיקון הנזק בכל מוסך לבחירתם כל אימת ששמאי מטעם קרן הפיצויים מאשר את התיקון טרם הביצוע.
נזקים לעסקים
בעל עסק אשר נגרמו לו נזקי רכוש בעקבות פעולות איבה רשאי לפנות למדינה לקבלת פיצוי. חוק מס רכוש קובע כי הפיצוי בגין ציוד עסקי שנפגע בפעולת איבה יהיה לפי שוויו של הציוד המדובר במחירי השוק (מכירה מרצון בשוק החופשי). בעלי עסקים המבקשים ליהנות מפיצוי זה צריכים להוכיח את הבעלות על הציוד העסקי שנפגע והזכאות לפיצוי כוללת גם מלאי (לפני מע"מ). יש להציג בפני נציגי מס רכוש את הרשימות המלאות של המלאי והציוד העסקי וכן מסמכים המעידים על בעלות ודו"חות כספיים שונים.
פעמים רבות חולים מתבקשים לחתום על טופס הסכמה מדעת. לא אחת, החתימה נעשית ממש בסמוך לקבלת הטיפול. חשוב להדגיש שגם אם המטופל חתם על טופס כאמור, לא מדובר בהכרח בקבלת הסכמה מדעת לפי כל דרישות החוק. כבר היו מקרים בעבר שבתי המשפט דחו טענות הגנה של גורמים רפואיים מכיוון שנמצא שטופס ההסכמה היה חסר, ניתן לאדם שאיננו דובר את השפה, ניתן בסמוך מדי לזמן הטיפול מבלי לאפשר לחולה לבחון אותו לעומק וכדומה.
התנהלות ביחד עורך דין
עורכי דין המתמחים בנזקי רכוש בכלל, ובפיצוי נפגעי פעולות איבה בפרט, יכולים לסייע מאד לנפגעים לממש את זכויותיהם. אמנם המדינה מעניקה תמיכה משלה, אך לא אחת כדאי להתנהל בחוכמה וביחד עם סיוע מקצועי. סיוע שיעזור לנפגעי הרכוש להשיב את המצב לקדמותו בהקדם תוך התמודדות עם בירוקרטיה לא פשוטה בלשון המעטה. בנוסף, לעתים ישנה מחלוקת בין המדינה לבין הנפגעים לגבי שווי הנכסים וגובה הפיצוי. במקרים אלה חשוב לדעת שהנפגע יכול להגיש ערר על שומת קרן הפיצויים ואפילו ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטתה של וועדת הערר.
צור קשר להערכת סיכויי ההצלחה ותיאום פגישת ייעוץ.
