רשלנות רפואית בדיקור מי שפיר

דיקור מי שפיר היא בדיקת הריון שמטרתה לאבחן מומים בעובר כמו מחלות גנטיות והפרעות כרומוזומליות. היא ידועה בין השאר בתור היותה אחת הבדיקות האמינות ביותר לאבחון תסמונת דאון. לפי נתוני משרד הבריאות זוהי בדיקה המבוצעת כ-100 פעמים בממוצע ביום. זאת למרות שהיא איננה בדיקת חובה בהריון והיא לא מצויה בסל הבריאות. ההפניה לביצועה מבוססת פרמטרים מקדימים שונים (כמו יולדת מעל גיל 35) או ממצאים שמתגלים בבדיקות אחרות. למשל, סיכון מוגבר לתסמונת דאון לפי תוצאות שקיפות עורפית. לא אחת נשים בוחרות לעבור את הבדיקה מסיבותיהן האישיות ומתוך רצון לשלול ככל הניתן סיכונים מולדים. 

בדומה לכל בדיקה במעקב הריון, גם בדיקור מי שפיר תיתכן רשלנות רפואית. רשלנות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים כמו לדוגמה:
• אי אבחון מומים בדיקור מי שפיר למרות סימנים שהיו אמורים להתגלות בפענוח הבדיקה.
• אי הפניה לדיקור מי שפיר חרף "סימנים חשודים" בבדיקות הריון אחרות.
• ביצוע רשלני של הבדיקה עצמה וגרימת נזק לאישה או לעובר במהלכה.
• אי המלצה על הפניה לבדיקה שהייתה יכולה להוביל להפניה לדיקור מי שפיר.
• עריכת דיקור מי שפיר ללא קבלת הסכמה מדעת.
• ועוד.

תביעת רשלנות רפואית בהריון אשר מבוססת על דיקור מי שפיר צריכה לעמוד בשלושת היסודות הידועים של עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. קרי, יש להוכיח את הרשלנות הרפואית המיוחסת לבדיקה ואת הקשר לנזק שנגרם. על מנת לעמוד בנטל זה התובעים צריכים להגיש את החומר הרפואי המלא לגבי מעקב ההריון למומחה רפואי. מומחה אשר יבחן את הדברים ויכתוב חוות דעת מקצועית המעגנת את טענותיהם של ההורים מבחינה רפואית. במקביל, עורך דין צריך לבדוק את השתלשלות האירועים ולהעמיד את נסיבות המקרה ביחס לחוק והפסיקה.
שימו לב כי רשלנות רפואית בדיקור מי שפיר תלויה באופן שבו ההורים היו מגיבים לממצאים. האם הם היו מפסיקים את ההריון או שמא הם היו ממשיכים בו חרף הסיכונים. למשל, בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון ביוני 2013 נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון באי הפניה לדיקור מי שפיר בין השאר לאחר שהוכח שהאישה הייתה מתנגדת להפלה כך או כך (ע"א 8426/10).