סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד אשר מבקשת להתחקות אחר התפתחות האיברים והמערכות בגופו של העובר. סל הבריאות בישראל מאפשר לכל אישה לעבור בדיקת סקירת מערכות מאוחרת (שבועות 20-23 להריון) ובדרך כלל הביטוחים המשלימים של קופות החולים כוללים גם זכאות לסקירת מערכות מוקדמת (שבועות 14-16 להריון או אפילו לפני).
לבדיקת סקירת מערכות חשיבות רבה בנוגע לאבחון מומים או "נורות אזהרה" במעקב הריון. לעתים בדיקות נוספות שנערכות במהלך ההיריון מולידות צורך לביצוע סקירת מערכות ספציפית ונשים רבות אף פונות באופן אלקטיבי ומטעמיהן לבדיקות שונות לסקירת מערכות.
מהי רשלנות בבדיקת סקירת מערכות?
רשלנות רפואית בבדיקת סקירת מערכות יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים. למשל, מצב שבו הבדיקה לא בוצעה כהלכה וכתוצאה מכך הרופא לא איתר מום שהיה ניתן לאבחון. דוגמה נוספת היא כאשר מעקב הריון היה צריך להוביל לביצוע סקירת מערכות ממוקדת אך בדיקה כאמור לא בוצעה בגין רשלנות רפואית. תהיה הסיבה אשר תהיה, אם הילד נולד כשהוא סובל ממום שהיה ניתן לאבחן בסקירת מערכות ייתכן ותקום עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.
חשוב להדגיש שלא כל שגיאה או העדר אבחון בסקירת מערכות מעידים מיד על זכאות לפיצויי. למשל, אם יוכח בבית המשפט שגם אם ההורים היו יודעים על המום שלא אובחן במהלך ההריון סביר להניח שהם לא היו בוחרים לבצע הפלה, אזי לא מתקיים בהכרח הקשר הסיבתי בין הנזק לרשלנות. קרי, לא ניתן להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין.
בנוסף יש לזכור כי רשלנותו של הרופא נבחנת במשקפי "הרופא הסביר" ולעולם לא כחוכמה שבדיעבד. אמנם הרופא מחויב לאתר גם מומים נדירים בסקירת מערכות אך התנהלותו נבחנת בבית המשפט ביחס למידת סבירות הגיונית.
בכדי לבדוק האם בדיקת סקירת מערכות בוצעה ברשלנות יש להצליב את הממצאים של הבדיקה עם מעקב ההריון. זאת בעזרת מומחים רפואיים אשר יידעו להעריך האם המום המדובר היה ניתן לאבחון, אם לאו. את הנתונים והמסקנות מעמידים לנגד הפרקטיקה הרפואית המקובלת והספרות המקצועית. במקביל חשוב שעורכי דין העוסקים בתחום יעברו (ביחד עם הרופא ובלעדיו) על החומר בכדי לאמוד את סיכויי התביעה לאור פסקי דין שניתנו בסוגיות משיקות.
חשוב להדגיש שלא כל שגיאה או העדר אבחון בסקירת מערכות מעידים מיד על זכאות לפיצויי. למשל, אם יוכח בבית המשפט שגם אם ההורים היו יודעים על המום שלא אובחן במהלך ההריון סביר להניח שהם לא היו בוחרים לבצע הפלה, אזי לא מתקיים בהכרח הקשר הסיבתי בין הנזק לרשלנות. קרי, לא ניתן להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין.
בנוסף יש לזכור כי רשלנותו של הרופא נבחנת במשקפי "הרופא הסביר" ולעולם לא כחוכמה שבדיעבד. אמנם הרופא מחויב לאתר גם מומים נדירים בסקירת מערכות אך התנהלותו נבחנת בבית המשפט ביחס למידת סבירות הגיונית.
בכדי לבדוק האם בדיקת סקירת מערכות בוצעה ברשלנות יש להצליב את הממצאים של הבדיקה עם מעקב ההריון. זאת בעזרת מומחים רפואיים אשר יידעו להעריך האם המום המדובר היה ניתן לאבחון, אם לאו. את הנתונים והמסקנות מעמידים לנגד הפרקטיקה הרפואית המקובלת והספרות המקצועית. במקביל חשוב שעורכי דין העוסקים בתחום יעברו (ביחד עם הרופא ובלעדיו) על החומר בכדי לאמוד את סיכויי התביעה לאור פסקי דין שניתנו בסוגיות משיקות.
הפיצויים בגין רשלנות בבדיקת סקירת מערכות
פיצויים בגין רשלנות בסקירת מערכות נקבעים בקשר ישיר לנזק. על פי רוב הרציונל שעומד מאחורי ההליכים המשפטיים האלה טמון בשאלה מה היה קורה להריון אם בדיקת סקירת המערכות הייתה מתבצעת כהלכה והמום היה מאובחן. האם ההורים היו בוחרים להפסיק את ההיריון או להמשיך חרף הסיכון.
היות שמומים בהריון עלולים להוביל לתוצאה קשה של נזקים רפואיים בלתי הפיכים, פיצויים בגין רשלנות בסקירת מערכות יכולים להיקבע בסכומים משמעותיים. לא אחת סכומי הפיצויים עומדים על מיליוני שקלים שכן מטרתם לפצות את הילד והוריו לאורך שנים בגין כאב וסבל, טיפולים בהווה ובעתיד, עזרה צד ג', הוצאות ניידות ועוד.
חשוב להדגיש שעל מנת לתבוע בגין ליקוי שגרם למום יש להוכיח כי המום הוא כה חמור שהיה מוביל להפסקת היריון (על בסיס פנייה לוועדה להפסקת הריון). כמו כן לאור חוק ההתיישנות יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון עד שבע שנים ממועד הלידה.
שימו לב כי רשלנות בבדיקת סקירת מערכות איננה חייבת להיות מצב של מום מולד חשוך מרפא. לדוגמה, בפסק דין שניתן בשנת 2009 על ידי בית המשפט העליון נקבע שאי אבחון חסר בכליה בבדיקת סקירת מערכות גרם לכך שהילד לא קיבל טיפול ראוי מיד עם היוולדו. כלומר, הנזק לא נגרם במהלך ההריון אלא רק לאחר הלידה וכתוצאה ממעקב הריון לקוי.
היות שמומים בהריון עלולים להוביל לתוצאה קשה של נזקים רפואיים בלתי הפיכים, פיצויים בגין רשלנות בסקירת מערכות יכולים להיקבע בסכומים משמעותיים. לא אחת סכומי הפיצויים עומדים על מיליוני שקלים שכן מטרתם לפצות את הילד והוריו לאורך שנים בגין כאב וסבל, טיפולים בהווה ובעתיד, עזרה צד ג', הוצאות ניידות ועוד.
חשוב להדגיש שעל מנת לתבוע בגין ליקוי שגרם למום יש להוכיח כי המום הוא כה חמור שהיה מוביל להפסקת היריון (על בסיס פנייה לוועדה להפסקת הריון). כמו כן לאור חוק ההתיישנות יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון עד שבע שנים ממועד הלידה.
שימו לב כי רשלנות בבדיקת סקירת מערכות איננה חייבת להיות מצב של מום מולד חשוך מרפא. לדוגמה, בפסק דין שניתן בשנת 2009 על ידי בית המשפט העליון נקבע שאי אבחון חסר בכליה בבדיקת סקירת מערכות גרם לכך שהילד לא קיבל טיפול ראוי מיד עם היוולדו. כלומר, הנזק לא נגרם במהלך ההריון אלא רק לאחר הלידה וכתוצאה ממעקב הריון לקוי.
דוגמה לפיצויים
אי אבחון תסמונת נדירה בבדיקת סקירת מערכות מאוחרת – בית המשפט המחוזי בירושלים פסק באפריל 2010 פיצויים בגין רשלנות בביצוע בדיקת סקירת מערכות מאוחרת. זאת למרות שהמום שממנו סובל הילד הוא תסמונת נדירה ביותר. בית המשפט בחן את חוות הדעת שהוצגו על ידי הצדדים וקבע כי סימנים לתסמונת היה ניתן לזהות כבר בשבוע 22 להריון (מועד עריכת הבדיקה). בין השאר צוין כי הרופאים לא בדקו את פניו של העובר בפרופיל ובכך התרשלו באבחון הבעיה הרפואית.
