תאונת עבודה בגובה

תאונות בגובה הן ללא ספק מכת מדינה. על פי נתונים רשמיים, כ-40% מההרוגים בתאונות עבודה בישראל נפגעו כתוצאה מנפילה מגובה, ובענפי הבנייה והבנייה ההנדסית שיעורם בתאונות קטלניות מגיע כבר לכ-58%. כמובן שלצד מספר ההרוגים הרב, תאונות בגובה מותירות אחריהן שובל ארוך של פצועים ונפגעים בדרגות שונות (ומאחוריהם בני משפחה).

מהי תאונת עבודה בגובה?

תאונה בגובה היא קודם כל תאונת עבודה.

כלומר, יש להתייחס לאירוע בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי ולפעול למיצוי זכויותיו של הנפגע על בסיס המוסד לביטוח הלאומי (מל"ל).

מעבר לכך, התאונה יכולה לקפל בחובה גם רשלנות מצד גורמים שונים ובעיקר המעסיק. כך שלצד הזכויות המגיעות לנפגע במסגרת תביעה נגד הביטוח הלאומי, יש לבחון האם קיימת עילה להגשת תביעה נזיקית ישירה נגד המעסיק (או כל גורם אחר).

לייעוץ ללא התחייבות

ההליך מול ביטוח לאומי

בדומה לכל תאונת עבודה, נפילה מגובה במסגרת העבודה מצריכה בראש ובראשונה התנהלות מול המוסד לביטוח לאומי.

לא מדובר בהליך פשוט שכן המל"ל יכול בהחלט להערים קשיים שונים על המבוטח ובני משפחתו.

החל מטענות הנוגעות לעצם קיומה של התאונה, דרך טענות העוסקות בהעדר קיומם של יחסי-עובד מעביד (וכפועל יוצא מכך, אי הגדרת הנפגע כ"עובד") וכלה בהיבטים כמו דרגת הנכות שנגרמה והשלכותיה.

חשוב לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום הנזיקין ואשר מכיר היטב את המטריה הרלבנטית לגבי תאונות בגובה מול ביטוח לאומי.

ההליך המקביל נגד המעסיק או גורמים אחרים

תאונת עבודה כתוצאה מנפילה מגובה עלולה להיגרם בגין רשלנותו של המעסיק.

בדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת בנושא נאמר על ידי ארגון העובדים "מען" כי "יש זלזול מצד מעסיקים בתקנות הבטיחות והגהות, הנובע מאכיפה חלשה ומענישה שאינה מרתיעה".

הדו"ח מתייחס גם לכך שפעמים רבות העובדים מתקשים למצות זכויותיהם בעקבות מודלים של העסקה שאינה ישירה. שנאמר, "עקב ההעסקה הלא-ישירה של העובדים, חברות הזוכות במכרזים אינן נדרשות לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של בטיחות והקבלנים עצמם אינם משקיעים בציוד נדרש".

אם עובד נפגע כתוצאה מנפילה בגובה, ייתכן בהחלט שאפשר לייחס אחריות לכך כלפי המעסיק.

כלומר, הגשת תביעה אזרחית נגד המעסיק או מזמין העבודה. אלו תביעות המוגשות במקביל להליך בביטוח הלאומי ומבוססות בדרך כלל על עוולת הרשלנות (סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין), הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודה) או שתיהן יחד.

האם מדובר ברשלנות של המעסיק?

מבחינת עוולת הרשלנות מדובר בטענה הנוגעת לרשלנותו של המעסיק ביצירת תנאי עבודה בטוחים כלפי עובדיו אשר גרמו לתאונה המדוברת.

בכל הנוגע להפרת חובה חקוקה, התביעה מתייחסת להפרת חוקים ותקנות הנוגעים לבטיחות בעבודה בכלל, ולבטיחות בעבודה בגובה בפרט.

האחריות לנפילת עובד מגובה יכולה אפילו להגיע עד למי שהזמין את העבודה ואשר כלל איננו קבלן.

למשל, אם אדם מחליט לבנות בית בלי "קבלן מפתח" אלא על ידי התקשרות עצמאית עם קבלני משנה שונים, ואחד העובדים של הקבלנים הללו נופל במהלך העבודה, ייתכן ויהיה ניתן לראות באדם הפרטי כ"מזמין העבודה" ועל כן כ"מבצע הבנייה" האחראי לשלום העובדים.

פיצויים בגין תאונת בגובה

פיצויים בגין תאונת עבודה בגובה תלויים בנזק הגופני שנגרם לעובד כתוצאה מהתאונה (והשלכותיו).

חשוב לציין שאם העובד מצא את מותו בעקבות התאונה (מה שקורה עשרות פעמים), בני משפחתו זכאים לפיצויים. במידה שהתאונה "רק" גרמה לפציעה או נכות, יש לחשב היטב את הנזק המדובר ולפעול בהתאם.

ייצוג משפטי בגין תאונה בגובה

ייעוץ משפטי הוא עניין קריטי ומהותי בתאונות בגובה.

עורך דין המייצג את הנפגע ובני משפחתו יוכל לחתור באופן מקצועי למיצוי זכויותיו של הנפגע ולהתנהל בצורה נכונה מול הגופים והגורמים השונים.

מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ בעניין כבר מהשלבים הראשונים ביותר של ההליך ואפילו במקביל לקבלת הטיפול הרפואי.