סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949 קובע כי כל תלמיד בישראל אשר רשום במוסד לימוד יהיה מבוטח בפוליסת תאונות אישיות. המשמעות היא שתלמידים בישראל מגיל שלוש שנים ועד לסיום התיכון זכאים לכיסוי ביטוחי כמעט בכל מקרה של תאונה.
פוליסת תאונות אישיות לתלמידים הינה פוליסה ייחודית בכך שהיא מעניקה כיסוי ללא תלות בסוגיית האשמה. עריכת הביטוח היא באחריותה של הרשות המקומית אשר בשטחה המוניציפאלי פועל מוסד הלימודים שבו התלמיד לומד.
פוליסת תאונות אישיות מעניקה לתלמידים ותלמידות כיסוי ופיצוי בגין תאונה אשר גרמה לנכות זמנית, נכות קבועה או חו"ח מוות. זאת לפי ההגדרה המשפטית של המושג "תאונה". קרי, אירוע חיצוני ופיסי אשר הסב נזק גופני באופן בלתי צפוי. העובדה שהפוליסה מייתרת את העיסוק בשאלת האשם (בניגוד לדוגמה לפיצויים בגין רשלנות) מבטיחה כיסוי גם בתאונות שנגרמו כתוצאה ישירה מהתנהגות התלמיד ואפילו אם גורמים מקצועיים כמו מורים או מדריכים התריעו בזמן אמת מפני הסכנה.
אגב, פוליסת תאונות אישיות יכולה להיות גם מנת חלקם של סטודנטים הלומדים במוסדות אקדמאיים. שלא כמו פוליסת תאונות אישיות לתלמידים שהינה חובה הנובעת מהחוק, פוליסות לביטוח סטודנטים נרכשות לרוב על ידי מוסדות הלימוד בשיתוף עם אגודת הסטודנטים. רבים מהסטודנטים כלל אינם יודעים זאת למרות שהפיצוי תקף בתאונות שונות אפילו מחוץ לקמפוס.
כיצד מוגשת תביעה במקרי תאונות תלמידים?
חברות ביטוח יכולות להעלות טענות שונות כנגד התביעה. טענות אשר נוגעות באירוע עצמו (האם מדובר בתאונה, האם התאונה כלל התרחשה, האם התאונה מוחרגת מהפוליסה) או בנזק הנטען (האם הנזק נגרם כתוצאה מהתאונה, האם הנזק הנטען הוא אכן הנזק שנגרם וכדומה). ככל שהתביעה מתקבלת התשלום מועבר ובמידה שחברת הביטוח מסרבת יש להתחיל בהליך משפטי בהתאם.
חריגים לפוליסת תאונות אישיות
התיישנות
תביעה ישירה נגד גורם הרשלנות
כך או כך חשוב לדעת שהתלמיד והוריו יכולים לפעול גם באפיק של תביעה אזרחית המוגשת מכוח פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968. בתביעה זו הנפגע מבקש להטיל את האחריות לנזקיו על גורם רשלן כזה או אחר. למשל, תלמיד שנפל מסולם בבית הספר יכול להגיש תביעה כנגד חברת הסולמות שסיפקה את המוצר, תלמידה שמעדה בטיול שנתי בעקבות מפגע יוצא דופן יכולה לתבוע את רשות הטבע והגנים, ילד שנפצע בהליכה ברחוב בשל מדרכה משובשת יכול להגיש תביעה כנגד העירייה וכדומה.
