רשלנות רפואית בגילוי סרטן

מחלת הסרטן, הגם שחל שיפור עקבי בישראל בנתוני התחלואה וההחלמה ממנה לאורך השנים, מהווה עדיין את אחד מגורמי הפטירה המובילים במדינה (למעלה מ-10,000 ישראלים נפטרים מדי שנה מסרטן).

רשלנות רפואית בגילוי סרטן יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים ומצדיקה לעתים תביעת פיצויים. בין אם החולה נפטר בעקבות האבחון המאוחר ובין אם הוא הבריא אבל נגרמו לו נכויות רפואיות שמשפיעות על חייו מבחינת פרנסה, טיפולים רפואיים, ניידות, עזרה, סיעוד, כאב וסבל וכדומה.

רשלנות רפואית בגילוי סרטן

מרבית התביעות שעוסקות ברשלנות רפואית בטיפול בסרטן נוגעות לשלב הגילוי. זאת, מן הטעם הפשוט, שמדובר במחלה שמועד האבחון שלה יכול לחרוץ גורלות. עיכוב קריטי, במיוחד אם המחלה התפשטה ושלחה גרורותיה, עלול להיות "גזר דין מוות".

גילוי מוקדם ובמועד בר-טיפול, מצד שני, עשוי להגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה. על פי נתוני משרד הבריאות, שיעורי ההחלמה מסרטן בקרב גברים יהודים בישראל עומדים על כ-67%, ובקרב נשים יהודיות על כ-72%. באוכלוסייה הערבית שיעורי ההחלמה של גברים ונשים עומדים על כ-61% ו-70% בהתאמה[1].

תביעות בגין רשלנות רפואית בגילוי סרטן לא מוגשות בהכרח כנגד רופאים אונקולוגיים אלא דווקא מתמקדות ברופאים מתחומים אחרים. למשל, רופא משפחה שלא שלח מטופל לבדיקה רלבנטית לבירור גידול סרטני למרות תסמינים שהיו אמורים "להדליק נורה אדומה". למעשה, מכיוון שישנם למעלה מ-200 סוגי סרטן שיכולים להתפתח כמעט בכל איבר או מערכת בגוף, כל רופא מומחה עלול להתרשל, לצערנו, בגילוי מוקדם של גידולים סרטניים.

איך מוכיחים רשלנות בגילוי סרטן?

הוכחת רשלנות רפואית בגילוי סרטן מתמקדת בפער בין מועד הגילוי בפועל לבין המועד הראשון שבו רופא היה אמור לשלוח לבירור בהקשר של גידול סרטני (ובכלל). הבדיקה נעשית על ידי מומחים משפטיים ורפואיים רלבנטיים בהתאם לניתוח מעמיק של התיקים הרפואיים, הרישומים הרפואיים ולוחות הזמנים.

אובדן סיכויי החלמה

רשלנות רפואית בגילוי סרטן קשורה תדיר במושג "אובדן סיכויי החלמה". דוקטורינה לפיה אובדן סיכויי החלמה הוא נזק בר פיצוי לכשעצמו. הפסיקה בעניין זה קובעת שפיצוי בשל אובדן סיכויי החלמה נפסק באופן יחסי בהתאם להסתברות שהנזק שנגרם היה כתוצאה מהרשלנות. אם אובדן סיכויי ההחלמה גבוה מ-50%, הפיצויים ייפסקו במלואם, ואם יוחלט שהוא נמוך מ-50%, הפיצוי יהיה יחסי בלבד. הנוסחה לחישוב אובדן סיכויי החלמה היא נוסחה הסתברותית.

דוגמה: אדם הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בגילוי סרטן. במסגרת ההליך המשפטי מתברר שהרופאים היו יכולים לאבחן את הגידול בשלב 1 כשסיכויי ההחלמה עמדו על כ-81% (סיכון של 19%), אבל האבחון בפועל היה רק לאחר שנתיים כשיש כבר גרורות וסיכויי ההחלמה עומדים על פחות מ-8% (סיכון של 92%). לפי נוסחת החישוב ההסתברותי של אובדן סיכויי החלמה בפסיקת בית המשפט, מדובר על פגיעה בסיכויי החלמה בהסתברות של 79%. כלומר, פיצויים מלאים[2].

תביעה גם לאחר המוות?

במקרים רבים ומטבע הדברים, המטופל ובני משפחתו לא מעוניינים להתעסק בהליכים משפטיים נגד הצוותים הרפואיים כשהם מרכזים את כל כוחם ומרצם להילחם בגידול הסרטני. על כן חשוב להדגיש שתביעות בגין רשלנות רפואית בגילוי סרטן יכולות להיות מוגשות גם בחלוף זמן ואפילו לאחר הפטירה (בהתאם לדיני ההתיישנות).

[1] https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/ICR_2023.pdf עמוד 8

[2] https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%AA-%D7%90-53623-05-17_1