רשלנות רפואית ושיתוק מוחין CP

אחד האירועים הרפואיים הקשים ביותר שעלולים להיגרם במהלך הלידה או ההיריון הוא שיתוק מוחין, Cerebral palsy (CP). מושג המהווה למעשה "שם כללי" לתוצאות של נזקים או פגמים בחלקים במוח אשר שולטים על השרירים ופעילותם.

דרגותיו של שיתוק מוחין (CP) הינן רבות וקיים לעתים קשר הדוק בין התפתחות התופעה לבין הריון ו/או לידה. השכיחות של שיתוק מוחין CP בישראל עומדת על 1 לכל 400 לידות חי, ובעקבות העלייה בשיעורי שרידות פגים, ישנה שכיחות גבוהה יותר בסוגים מסוימים של שיתוק מוחין.

לייעוץ בנושא רשלנות רפואית ושיתוק מוחין

הקשר שבין שיתוק מוחין לרשלנות רפואית

לא אחת, שיתוק מוחין הוא תולדה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה. בין אם במהלך ההיריון בגין אי אבחון מוקדם, וכפועל יוצא מכך אי קבלת החלטה על הפסקת היריון, ובין אם במהלך הלידה לאור התפתחותה והנסיבות שגרמו לשיתוק המוחין (כמו לדוגמה בשל תשניק סב לידתי).

תביעות לא מעטות הוגשו לאורך השנים בנושא של רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, והליכים רבים הסתיימו בפסיקת פיצויים בסכומים גבוהים. הן בהליכים משפטיים מלאים והן בהסכמי פשרה מחוץ לכותלי הערכאות.

הפסיקה בעניין היא חד משמעית ורופא לא יכול לצאת ידי חובתו מבחינת אבחון מחלה גם אם הוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות שהובאו בפניו. כפי שנאמר על ידי בית המשפט העליון, "חלק מכישוריו של רופא סביר הוא לדעת לשאול, לחקור ולברר בדבר קיומן של תופעות מסוימות" (ע"א 2694/90, ההדגשה לא במקור).

הרופא לא יכול להסתפק רק במה שנראה על פני השטח והוא חייב לחקור את המצב על מנת לשלול או לאמת ממצאים מסוימים שיכולים להוביל אותו לאבחון הנכון. רשלנות רפואית באבחון יכולה גם לבוא לידי ביטוי באי ביצוע בדיקות רפואיות רלבנטיות שהיה על הרופא להורות על ביצוען.

עם זאת, יש לזכור כי למרות החובה הרחבה הנ"ל, תביעות רשלנות רפואית אינן יכולות להתבסס על "חוכמה שבדיעבד". התנהלותו של הרופא נבחנת אך ורק בהתאם לנסיבות, על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת ומכוח מבחן "הרופא הסביר". חשיבות גדולה יש לייצוג המשפטי בתביעות הללו שכן מדובר על הליכים המשלבים זה בזה אלמנטים משפטיים עם סוגיות רפואיות. מקצועיותו ומיומנותו של עורך הדין המייצג את הנפגע (ובני משפחתו) היא בעלת משקל רב לגבי סיכויי התביעה.

רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, כיצד מוכיחים?

תביעות בגין רשלנות רפואית בכלל, ורשלנות רפואית בשל שיתוק מוחין בפרט, נשענות על סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין המגדירים את עוולת הרשלנות. על מנת להוכיח את עוולת הרשלנות הנ"ל, הילד וההורים נדרשים להוכיח את שלושת יסודותיה של העוולה שהינם נזק, רשלנות וקשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין השניים.

במידה שהטענות נוגעות לרשלנות רפואית בלידה, יש לבדוק לעומק את הרשומות הרפואיות אשר תיעדו את הלידה. לרבות כל הביקורים של האישה במיון יולדות (ולא רק במועד הלידה עצמו), וכמובן שגם את ההתפתחות לאחר כניסת האם לחדר הלידה עצמו. מתי החלה הלידה בפועל, האם היה מעקב אחר "סימנים חשודים" מבחינת הדופק העוברי, האם הניטור העוברי בוצע כיאות, האם שיטת הלידה שנבחרה הייתה נכונה בהתחשב בנסיבות (למשל, האם היה צורך בניתוח קיסרי, ואם בוצע ניתוח קיסרי, האם הוא נעשה במועד), האם נסיבות הלידה הצדיקו מעורבות רופאים בכירים וכדומה.

חוות הדעת הרפואית מצורפת לכתב התביעה ומוגשת כנגד האחראים לכאורה לשיתוק המוחין. הנתבעים בתביעות אלה יכולים להיות המדינה (במקרה של רשלנות רפואית בלידה בבית חולים ממשלתי), קופות חולים (הן בגין מעקב הריון לקוי והן כאשר בית החולים הינו בבעלות אחת הקופות) ו/או רופאים ספציפיים.

כיצד עושים זאת? ובכן, על ידי בחינה מעמיקה של הרשומות הרפואיות אשר תיעדו את ההיריון ו/או הלידה. מטרתה של בדיקה זו, הנעשית על ידי מומחה רפואי תחת ייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית, הינה לאתר את הסיבות להתפתחות שיתוק המוחין, בקורלציה להתנהלות הצוות הרפואי במועדים הרלבנטיים.

ככל שהטענה מתבססת על שיתוק מוחין שהתפתח במהלך ההיריון, יש לבדוק האם הרופאים איתרו את הסכנה, התריעו עליה והמליצו על נקיטת צעדים. כמובן שישנו משקל להתנהגות ההורים – האם שיתפו פעולה עם הרופאים, האם ביצעו את הבדיקות הנדרשו, האם היו מחליטים על הפסקת היריון לאור הממצאים וכדומה.

סכומי הפיצויים הגבוהים

תביעות רשלנות רפואית הנוגעות להריון וללידה מובילות פעמים רבות לפסיקת פיצויים בסכומים משמעותיים. לעתים עד כדי 15 מיליון שקלים.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה ששיתוק מוחין הוא תופעה רפואית חשוכת מרפא אשר תלווה את הילד ובני משפחתו לכל חייהם. הילד יסבול ממצב רפואי חמור אשר גם ידרוש הוצאות רפואיות רבות וגם ימנע ממנו להתפרנס. ראשי הנזק המרכזיים המאפיינים תביעות מסוג זה הינם:

אובדן השתכרות.
אובדן זכויות סוציאליות ופנסיוניות.
הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד.
הוצאות לטובת התאמת מגורים ואביזרי עזר.
עזרה צד ג' ועזרה סיעודית לעבר ולעתיד (כולל עזרת הורים ועזרת מטפלים סיעודיים).
הוצאות ניידות לעבר ולעתיד.
כאב וסבל.
פגיעה באוטונומיה.

ייצוג משפטי בתביעות בגין שיתוק מוחין

חשוב לדעת שהתפתחות שיתוק מוחין איננה מעידה בהכרח על קיומה של רשלנות רפואית. ישנם מקרים שבהם שיתוק המוחין היה בלתי נמנע גם כאשר התנהלות הרופאים הייתה ללא דופי או שהסיבה לשיתוק המוחין לא ידועה.

כך או כך, תביעות בשל שיתוק מוחין CP בעקבות רשלנות רפואית הינן מורכבות ומאתגרות. אלו הליכים אשר דורשים ידע רב בתחום הנזיקין בכלל, בעולם הרשלנות הרפואית בפרט, וברשלנות רפואית בהיריון ולידה באופן ספציפי. אי לכך, רצוי להיעזר בייעוץ משפטי והכוונה כבר למן השלבים המוקדמים ביותר.